עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

כשכולם יצאו לשחק בהפסקה, אני ישבתי לקרוא את סלינג'ר.

הבלוג הזה הוא המפלט של המוח הקודח שלי.
הוא נוצר על מנת לפרוץ סכרים.
כאן אני כותבת על כל מה שאני מרגישה, רוצה ויכולה.

תמיד שמחה לשוחח: goes.lightly1@gmail.com
נושאים
החיים עצמם  (7)
נפש  (4)
דת  (3)
שירים  (3)
געגוע  (2)
הקלה  (2)
מחשבות  (2)
BDSM  (1)
בימים אלה
•  Loma
•  Richard Bona
•  מוּרָה
משאלות
•  לישון מוקדם - נעשה.
•  לתרגל מדיטציה בקביעות.
•  טבעונאות.
•  לחזור לצלם.
•  ללמוד עוד שפה.
•  להשביע מעט את הסקרנות.
•  להתחיל ללמוד - נעשה.
•  לסדר מזבח משלי.
•  לקרוא יותר.
•  לכתוב יותר.
•  לצייר יותר.
•  לנשום בכוונה רבה.
פוסטים בנושא שירים
על שדות.
08/11/2019 17:51
קְטַנָּה
דת, שירים
כשרוזטי וקולייר ציירו את לילית, ציירוה שלווה, מחייכת, תוהה; ציירו מסרקת, ציירוה בכתום – צבעים חמים, כמעט כמו הכאב שבער בה בתחילת כל הזמנים כולם; ציירוה עטופה בשרץ פתלתל כמו חטאים קדומים, נוטפי זימה. לא ציירו בשר מדמם מהאימה שבנטישה. לא ציירו ריריות - ריריות, פצעים, קליפין - קליפין, חצי  המשך...
0 תגובות
על הלילות.
06/01/2018 19:41
קְטַנָּה
שירים
הנח לי להיסחף אל תוך אותו החיבוק, לצלול אל השינה שחומקת ממני, מפלבלת בעיניה ומצקצקת בלשונה בכל פעם שאני מתקרבת. לא צריך להילחם בה, להלום בה או להתנצח ברגעים הללו כשאנחנו שם, ואני מונה נשימה אחר נשימה. פעם שלי, פעם שלך, והן מתערבלות ומתפתלות ומצחקקות לעצמן, מתוסבכות כמעט כמוני, ושלמות  המשך...
2 תגובות
אדום.
12/12/2017 14:40
קְטַנָּה
שירים
הגעתי לעולם הזה כשאני עטופה אדום. האדום הזה כיסה את ראשי במין שובבות נעימה, נקודת אור בוהקת בתוך העצב על הקריעה מתוך הביטחון והחמימות שבתהליך ההבשלה. גדלתי בעולם הזה כשאני עטופה אדום, הוא ליווה אותי ככל שגדלתי. אם על הלחיים, אם בשפתיים, ואם ברמיזות, בשקט, כמעט בסוד, בקצות השיער ואפילו  המשך...
4 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון